קרוס לינקינג לקרטוקונוס

קרוס לינקינג (Corneal Cross-Linking) הוא טיפול שנועד לעצור או להאט את התקדמות הקרטוקונוס, מחלה שבה הקרנית הולכת ונעשית דקה ובולטת קדימה בצורת חרוט. בטיפול משלבים טיפות ריבופלבין (ויטמין B2) עם הקרנה של אור אולטרה סגול מסוג UVA. השילוב יוצר קשרים חדשים בין סיבי הקולגן שבקרנית, וכך הרקמה נעשית נוקשה ויציבה יותר ופחות נוטה להמשיך להתעוות. חשוב להבין את מטרת הטיפול: הוא נועד לשמור על המצב הקיים ולמנוע החמרה, ולא לחדד את הראייה. אצל חלק מהמטופלים הקרנית משתטחת מעט עם הזמן והראייה משתפרת, אבל אי אפשר להבטיח זאת מראש.

קרוס לינקינג מתאים בעיקר למי שיש לו קרטוקונוס שמתקדם, כלומר כאשר בדיקות חוזרות מראות שצורת הקרנית משתנה עם הזמן. לכן ההחלטה מתבססת בדרך כלל על השוואה בין בדיקות טופוגרפיה של הקרנית לאורך תקופה, ולא על בדיקה אחת. בבני נוער ובצעירים המחלה נוטה להתקדם מהר יותר, ולכן לעיתים מומלץ לטפל מוקדם יחסית. תנאי חשוב נוסף הוא עובי קרנית מספיק, שנמדד בבדיקת פכימטריה, משום שקרנית דקה מדי עלולה להיפגע מהאור. מצבים כמו צלקת עמוקה בקרנית, זיהום פעיל או מחלה מתקדמת מאוד עשויים להפוך את הטיפול לפחות מתאים. הטיפול משמש גם במצבים דומים שבהם הקרנית נחלשת, למשל אחרי ניתוח לייזר להסרת משקפיים. ההחלטה נעשית בשיחה אישית עם רופא עיניים.

הטיפול נעשה בדרך כלל באופן אמבולטורי, כלומר חוזרים הביתה באותו יום, ובהרדמה מקומית באמצעות טיפות. בשיטה הנפוצה מסירים תחילה את שכבת התאים העליונה של הקרנית (האפיתל), כדי שהריבופלבין יחדור היטב לרקמה. לאחר מכן מטפטפים ריבופלבין במשך זמן מה, ואז מקרינים את הקרנית באור UVA תוך המשך הטפטוף. כל ההליך נמשך לרוב פחות משעה. קיימת גם שיטה שבה האפיתל נשאר במקומו, והיא עשויה להיות נוחה יותר בהחלמה, אבל היעילות שלה לטווח ארוך עדיין נחקרת. בסיום מניחים על העין עדשת מגע רכה שמשמשת כתחבושת ומגינה על הקרנית עד שהאפיתל מחלים.

הימים הראשונים אחרי הטיפול הם בדרך כלל הקשים ביותר. רבים חווים כאב, צריבה, דמעות ורגישות חזקה לאור עד שהאפיתל מחלים, תהליך שנמשך לרוב כמה ימים. בתקופה זו משתמשים בטיפות אנטיביוטיות ובטיפות נוספות לפי הוראות הרופא, ולעיתים גם בתרופות נגד כאבים. עדשת התחבושת מוסרת בביקורת אצל הרופא. מקובל לקחת כשבוע חופש מהעבודה או מהלימודים, ולהימנע משחייה ומפעילות שבה עלולים להגיע לעין מים או לכלוך עד לאישור הרופא. הראייה יכולה להיות מטושטשת ותנודתית במשך כמה שבועות ואף חודשים, וייתכן צורך בהתאמה מחודשת של משקפיים או עדשות מגע. חשוב מאוד לא לשפשף את העיניים, לא בתקופת ההחלמה ולא אחריה.

קרוס לינקינג נחשב לטיפול בטוח יחסית, אבל כמו כל הליך רפואי יש לו סיכונים. מעבר לכאב ולרגישות לאור בימים הראשונים, עלול להופיע עכירות קלה בקרנית, שבדרך כלל חולפת בהדרגה במשך חודשים. סיבוכים פחות שכיחים כוללים החלמה איטית של האפיתל, זיהום בקרנית וצלקת שעלולה לפגוע בראייה. אצל חלק מהמטופלים המחלה ממשיכה להתקדם למרות הטיפול, ואז ייתכן שיידרש טיפול חוזר או פתרון אחר. השכיחות של כל סיבוך משתנה בין מחקרים ובין שיטות טיפול, ולכן כדאי לשאול את הרופא המטפל מה הסיכון במקרה הספציפי.

מאחר שהטיפול נועד בעיקר לייצב את הקרנית, רוב המטופלים ממשיכים להזדקק לאמצעי לתיקון הראייה גם אחריו. בשלבים מוקדמים משקפיים או עדשות מגע רכות עשויים להספיק, ובמצבים מתקדמים יותר נעזרים לעיתים קרובות בעדשות מגע קשות או בעדשות סקלרליות, שאותן חוזרים להרכיב לפי הנחיית הרופא. אחרי הטיפול נדרש מעקב קבוע. הביקורת הראשונה נעשית לרוב בתוך כשבוע, כדי לבדוק שהאפיתל החלים ולהסיר את עדשת התחבושת, ואחריה נקבעות ביקורות נוספות בחודשים הבאים. לאורך זמן חוזרים על בדיקות טופוגרפיה, כדי לוודא שהקרנית נשארת יציבה ושהמחלה אינה ממשיכה להתקדם. גם אם הכול תקין, חשוב להמשיך במעקב לפי ההמלצות. כשהמחלה מתקדמת מאוד או כשנוצרת צלקת משמעותית, עשויה להישקל השתלת קרנית.

כאב קל עד בינוני ורגישות לאור בימים הראשונים הם צפויים. עם זאת, יש לפנות מיד לרופא העיניים המטפל או לחדר מיון עיניים אם הכאב מחמיר אחרי שהתחיל להשתפר, אם יש ירידה חדה בראייה, הפרשה מוגלתית, אדמומיות שהולכת ומתגברת, או כתם לבן שמופיע על הקרנית. כדאי לפנות גם אם עדשת התחבושת נפלה בימים הראשונים. סימנים כאלה עלולים להעיד על זיהום, שדורש טיפול מהיר.