עין דומעת: חסימה בדרכי הדמעות

בלוטות הדמעות מייצרות דמעות המרטיבות את פני העין. דמעות אלו מתנקזות דרך פתחים קטנים בזוויות הפנימיות של העפעפיים, עוברות בתעלות דקות אל שק הדמעות, וממנו יורדות דרך צינור אל תוך האף. חסימה בכל חלק של מערכת ניקוז זו מונעת מהדמעות להתנקז כראוי. כתוצאה מכך, הדמעות מצטברות על פני העין וזולגות החוצה, מצב המכונה דמעת יתר.

התסמין העיקרי של חסימה בדרכי הדמעות הוא דמעת מתמשכת, המלווה לעיתים קרובות בהפרשות ריריות או מוגלתיות מהעין. דמעות שאינן מתנקזות במערכת חסומה יכולות לאפשר התרבות של חיידקים ולהעלות את הסיכון לזיהום בשק הדמעות או להפרשות חוזרות. זיהום בשק הדמעות (דלקת שק הדמעות) עלול לגרום לנפיחות כואבת ואודם בזווית הפנימית של העין.

חסימה בדרכי הדמעות יכולה להופיע בכל גיל. אצל תינוקות, היא לרוב מולדת ונובעת מחוסר התפתחות מלא של מערכת הניקוז או מקרום דק החוסם את הצינור. במבוגרים, גורמי הסיכון כוללים גיל מבוגר (במיוחד בנשים), היצרות פתחי הניקוז, דלקות עיניים כרוניות, שימוש ממושך בטיפות עיניים מסוימות (לדוגמה, לטיפול בגלאוקומה), חבלה, זיהום, גידולים, טיפולי הקרנות באזור הפנים, ותרופות כימותרפיות. גם ניתוחים קודמים באזור העין, העפעפיים או האף עלולים לגרום להצטלקות וחסימה.

האבחון מתחיל בבדיקת עיניים מקיפה, הכוללת התבוננות בעין ובעפעפיים. הרופא עשוי לבצע בדיקת ניקוז דמעות על ידי הנחת טיפת צבע על פני העין ובחינת קצב היעלמותה. בדיקה נוספת כוללת שטיפת דרכי הדמעות במי מלח דרך פתחי הניקוז כדי לבדוק את מעבר הנוזל. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך בבדיקות דימות כמו צילום רנטגן, CT או MRI, כדי לזהות את מיקום החסימה או לאתר גורמים חבויים כמו גידולים. לעיתים נדרשת גם בדיקת אף אוזן גרון לשלילת הפרעה מבנית באף.

אצל תינוקות, חסימה מולדת חולפת לרוב באופן ספונטני עד גיל שנה, ככל שמערכת הניקוז מבשילה. איש צוות יכול להדגים להורים עיסוי של שק הדמעות באמצעות לחץ כלפי מטה בזווית הפנימית של העין. חשוב להשתמש בטכניקה המתאימה ולא ללחוץ על גלגל העין. אם החסימה אינה חולפת, ניתן לשקול הרחבת פתחי הניקוז או צנתור של דרכי הדמעות. במקרים נדירים, כאשר טיפולים אלו אינם יעילים, ייתכן שיידרש ניתוח.

הטיפול במבוגרים תלוי במיקום ובגורם לחסימה. ניתן להרחיב פתחי ניקוז מוצרים או להגדיל אותם בניתוח הנקרא פונקטופלסטיקה. במקרים נבחרים של היצרות בחלקים אחרים של מסלול הניקוז, אפשר לשקול פתיחה באמצעות צנתר, צינורית זמנית או הרחבה בבלון. במקרים של חסימה מלאה בשק הדמעות או בצינור הדמעות, הטיפול המקובל הוא ניתוח דקריוציסטורינוסטומיה (DCR). ניתוח זה יוצר מעבר חדש בין שק הדמעות לחלל האף, ומאפשר לדמעות להתנקז ישירות. במקרה של זיהום חיידקי, הטיפול תלוי בסוג הזיהום: טיפות יכולות לסייע בהפרשות על פני העין, אך זיהום חריף בשק הדמעות דורש בדרך כלל אנטיביוטיקה מערכתית, בכדורים או בעירוי במקרים חמורים, אך טיפול זה אינו פותר את החסימה עצמה.

תוכנית המעקב והטיפול מותאמת באופן אישי לכל מטופל, בהתאם לגיל, סוג החסימה וחומרתה. חשוב לפנות לבדיקה רפואית דחופה אם מופיעים תסמינים כמו נפיחות כואבת ואודם משמעותי בזווית הפנימית של העין, חום, או החמרה מהירה של הדמעת וההפרשות. תסמינים אלו יכולים להעיד על זיהום חריף הדורש טיפול מיידי.