ד״ר תום ליבא

להבין את בריאות העיניים

יובש בעיניים: תסמינים וטיפול

ד״ר תום ליבא

נכתב על ידי

תסמינים, גורמי סיכון וגישות טיפול מודרניות בהפרעות בהפרשת הדמעות ויובש בעיניים.

תמונה להמחשה
חזרה לכל המדריכים למטופלים

הדברים שכדאי לדעת

בקצרה

  • תסמונת העין היבשה נגרמת מחוסר בדמעות או מאיכות ירודה שלהן, וגורמת לתסמינים כמו צריבה, אודם ותחושת גוף זר.

  • גורמי סיכון כוללים גיל, שימוש במסכים, עדשות מגע, ניתוחי עיניים ומצבים רפואיים מסוימים.

  • הטיפול כולל שינויים באורח חיים, תחליפי דמעות, היגיינת עפעפיים, טיפות אנטי דלקתיות וטיפולים לשימור דמעות.

מידע מפורט

מהי תסמונת העין היבשה?

תסמונת העין היבשה היא מצב שכיח הנגרם כאשר העיניים אינן מייצרות מספיק דמעות, או כאשר הדמעות המיוצרות אינן באיכות טובה מספיק. הדמעות חיוניות לשמירה על בריאות העין, שטיפת לכלוך וחיידקים, מניעת יובש וחיכוך בעת מצמוץ, והבטחת ראייה ברורה. כאשר שכבת הדמעות נפגעת, פני השטח של העין עלולים להינזק, מה שמוביל לאי נוחות ותסמינים שונים.

תפקידן של הדמעות

שכבת הדמעות מכסה את פני השטח הקדמיים של העין בכל מצמוץ, ושומרת עליהם חלקים, שקופים ונקיים. שכבה זו מורכבת משלוש שכבות עיקריות: שכבת המוצין הפנימית, המקשרת את הדמעות למשטח העין; שכבת המים האמצעית, המיוצרת בבלוטת הדמעות ואחראית על שטיפת העין; ושכבת השומן החיצונית, המיוצרת בבלוטות המיבומיאן בעפעפיים, ותפקידה למנוע אידוי מהיר של הדמעות ולשמור על לחות הקרנית.

איור מפושט של שכבת הדמעות: מרכיב שומני על פני השטח, מרכיבים מימיים וריריים ותאי פני העין מתחתיהם. ההפרדה באיור היא סכמטית, והמרכיבים המימיים והריריים משתלבים זה בזה.

איור מפושט של שכבת הדמעות: מרכיב שומני על פני השטח, מרכיבים מימיים וריריים ותאי פני העין מתחתיהם. ההפרדה באיור היא סכמטית, והמרכיבים המימיים והריריים משתלבים זה בזה.

1: מרכיב שומני · 2 ו 3: מרכיבים מימיים וריריים · 4: תאי פני העין

תמונה: Vinne2 · מקור התמונה · CC BY SA 4.0 · מוצגת ללא שינוי

תסמינים וסיכונים

התסמינים של עין יבשה כוללים תחושת צריבה, עקצוץ, גירוד, תחושת חול או גוף זר, אודם, הפרשות ריריות, רגישות לאור, טשטוש ראייה המשתנה בעפעוף, עייפות עינית, כאבי ראש ואף דמעת יתר פרדוקסלית. ללא טיפול מתאים, עין יבשה עלולה להוביל לנזק למשטח העין, סיכון מוגבר לדלקות עיניים, עכירות בקרנית ופגיעה בראייה. היא גם עלולה להשפיע על הצלחת ניתוחי עיניים שונים.

גורמי סיכון

גורמי סיכון רבים קשורים לתסמונת העין היבשה. אלה כוללים גיל מבוגר (מעל 50), דלקת עפעפיים כרונית (בלפריטיס), מחלות סיסטמיות ואוטואימוניות כמו תסמונת סיוגרן, דלקת פרקים, מחלות בלוטת התריס וסוכרת. תרופות מסוימות, כגון תרופות ללחץ דם, אנטי היסטמינים, כדורי שינה ותרופות נוגדות דיכאון, עלולות גם הן לתרום ליובש. ניתוחי עיניים קודמים, שימוש ממושך בעדשות מגע, וגורמי אורח חיים מודרניים כמו שימוש ממושך במסכים ושהייה בסביבות ממוזגות, גם הם מגבירים את הסיכון.

אבחון וגישות טיפוליות

אבחון תסמונת העין היבשה נעשה על ידי רופא עיניים באמצעות בדיקה מקיפה. הטיפול מותאם אישית ומתמקד בהקלה על התסמינים ובשיפור איכות הדמעות. הוא עשוי לכלול שינויים באורח החיים, כגון הפחתת זמן מסך ושימוש במכשיר אדים. תחליפי דמעות ללא חומרים משמרים הם קו טיפול ראשון. היגיינת עפעפיים, הכוללת קומפרסים חמים וניקוי עפעפיים, חשובה במיוחד במקרים של דלקת עפעפיים.

הזלפת טיפה לעין. טיפות סיכוך הן אחת מאפשרויות הטיפול ביובש, בהתאם להמלצת הצוות המטפל. יש להימנע ממגע של קצה הבקבוק בעין או בריסים.

הזלפת טיפה לעין. טיפות סיכוך הן אחת מאפשרויות הטיפול ביובש, בהתאם להמלצת הצוות המטפל. יש להימנע ממגע של קצה הבקבוק בעין או בריסים.

תמונה: National Eye Institute, NIH · מקור התמונה · CC BY 2.0 · מוצגת ללא שינוי

טיפולים מתקדמים

במקרים מסוימים, רופא העיניים עשוי להמליץ על טיפות עיניים נוגדות דלקת. טיפולים נוספים כוללים חסימת פקקי הדמעות באמצעות פקקים זעירים מסיליקון (Punctal Plugs), המונעים ניקוז מהיר של הדמעות ושומרים אותן על פני העין. טיפול באור פועם אינטנסיבי (IPL) עשוי לשפר את תפקוד בלוטות המיבומיאן בעפעפיים ולהפחית דלקת כרונית, ובכך לשפר את איכות שכבת השומן בדמעות.

מעקב ופנייה לעזרה

חשוב להקפיד על מעקב קבוע אצל רופא העיניים כדי להעריך את יעילות הטיפול ולהתאים אותו במידת הצורך. יש לפנות לרופא העיניים אם התסמינים מחמירים, אם מופיעים כאבים עזים, ירידה פתאומית בראייה, או אודם חמור ומתמשך. אבחון וטיפול מוקדמים יכולים למנוע סיבוכים ולשפר משמעותית את איכות החיים.

ד״ר תום ליבא

יצירת קשר

לשאלות, בירורים והתייעצות מקצועית, מוזמנים לפנות אליי בדוא״ל.

tomliba1996@gmail.com