היפרדות רשתית: תסמינים וטיפול

הרשתית היא שכבה דקה ורגישה לאור המצפה את החלק הפנימי של גלגל העין, ומתפקדת בדומה לסרט במצלמה, ממירה אור לגירויים חשמליים הנשלחים למוח. היפרדות רשתית מתרחשת כאשר שכבה זו מתנתקת מדופן העין ומהרקמות המזינות אותה. זהו מצב חירום רפואי שעלול לגרום לאובדן ראייה קבוע אם אינו מטופל. יש לפנות לבדיקה דחופה ללא דיחוי; מועד הטיפול נקבע לפי ממצאי הבדיקה ומעורבות מרכז הרשתית.

רוב מקרי היפרדות הרשתית נובעים מקרע או חור ברשתית, המאפשרים לנוזל מחלל הזגוגית לחדור מתחת לרשתית ולהפריד אותה. סוג זה נקרא היפרדות רשתית רגמטוגנית. סוגים נוספים כוללים היפרדות רשתית משיכתית, הנגרמת ממשיכה של רקמה צלקתית על הרשתית, והיפרדות רשתית אקסודטיבית, הנגרמת מהצטברות נוזל מתחת לרשתית ללא קרע, לרוב עקב דלקת או מחלה אחרת.

גורמי סיכון להיפרדות רשתית כוללים גיל מבוגר, קוצר ראייה גבוה (מיופיה), היפרדות זגוגית אחורית, ניתוחי עיניים קודמים כמו ניתוח קטרקט, חבלות עיניים, וסיפור משפחתי של קרע או היפרדות רשתית. עם הגיל, הזגוגית, שהיא ג'ל הממלא את חלל העין, עשויה להתכווץ ולהיפרד מהרשתית, תהליך שעלול ליצור משיכה וקרעים ברשתית הדקה.

התסמינים של קרע או היפרדות רשתית עשויים לכלול הופעה פתאומית של הבזקי אור (פוטופסיות), ריבוי חדש של נקודות או קווים צפים בשדה הראייה (זבובים), תחושה של צל או וילון שחור המכסה חלק משדה הראייה, או ירידה כללית בחדות הראייה. תסמינים אלו דורשים בדיקה דחופה על ידי רופא עיניים.

אבחון היפרדות רשתית מתבצע באמצעות בדיקת עיניים מקיפה הכוללת הרחבת אישונים ובדיקת קרקעית העין באמצעות מנורת סדק ועדשות מיוחדות. במקרים מסוימים, כאשר הרשתית אינה נראית בבירור עקב דימום או עכירות אחרת, ייתכן שיידרש אולטרסאונד של העין כדי להעריך את מצב הרשתית.

אם מתגלה קרע או חור ברשתית אך טרם התרחשה היפרדות, הטיפול לרוב יהיה בלייזר או בקריותרפיה (טיפול בהקפאה). מטרת טיפולים אלו היא ליצור צלקת סביב הקרע כדי למנוע את התפשטותו והיפרדות הרשתית. אם כבר התפתחה היפרדות רשתית, המצב לרוב מחייב התערבות ניתוחית. הניתוחים הנפוצים כוללים ויטרקטומיה (כריתת זגוגית) או ניתוח חיגור (סקלרל באקל), ולעיתים שילוב של שניהם, בהתאם לסוג ההיפרדות ומיקומה.

לאחר טיפול בלייזר או קריותרפיה, ייתכן שיידרש מעקב כדי לוודא שהצלקת נוצרה כראוי ושהרשתית נותרה מחוברת. לאחר ניתוח, תקופת ההחלמה משתנה ותלויה בסוג הניתוח ובמצב הרשתית. ייתכנו הגבלות על פעילות גופנית או תנוחת ראש מסוימת. חשוב להקפיד על הנחיות הרופא ולדווח על כל שינוי בראייה או תסמינים חדשים. התוצאה הסופית של הראייה תלויה בגורמים רבים, כולל משך ההיפרדות ומעורבות מרכז הראייה (מקולה).

אם לאחר הניתוח נותרה בעין בועת אוויר או גז, אין לטוס או לנסוע לגובה רב עד שהמנתח מאשר שהבועה נעלמה לחלוטין. יש ליידע כל צוות רפואי על הבועה לפני הרדמה או טיפול לשיכוך כאב. אסור לתת חמצן דו חנקני, המכונה גם גז צחוק ולעיתים ניתן בתערובת לשיכוך כאב, כל עוד הבועה קיימת, משום שהוא עלול להרחיב אותה באופן מסוכן ולפגוע בראייה.

הופעה פתאומית של הבזקי אור, ריבוי חדש של נקודות צפות, צל או וילון בשדה הראייה, או ירידה פתאומית בראייה, הם סימני אזהרה המצריכים בדיקה מיידית על ידי רופא עיניים. היפרדות רשתית היא מצב חירום, ואין להמתין לתור רגיל. פנייה מהירה לטיפול יכולה להשפיע באופן משמעותי על סיכויי הצלחת הטיפול ושימור הראייה.