טיפול פוטודינמי בעיניים (PDT)

טיפול פוטודינמי (PDT) הוא הליך רפואי המשלב שימוש בתרופה רגישה לאור עם הפעלתה באמצעות אור לייזר ממוקד. מטרת הטיפול היא להשפיע באופן סלקטיבי על כלי דם לא תקינים או רקמות חולות בעין, תוך מזעור פגיעה ברקמות בריאות סמוכות. הוא נחשב לאחת משיטות הטיפול במצבים מסוימים המשפיעים על הרשתית והדמית.

טיפול PDT נשקל במצבים ספציפיים של מחלות עיניים, בעיקר כאלו המערבות צמיחת כלי דם לא תקינים או דליפת נוזלים מהדמית (השכבה העשירה בכלי דם מתחת לרשתית) או מהרשתית עצמה. דוגמאות למצבים אלו כוללות סוגים מסוימים של ניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD) עם כלי דם פוליפואידליים (Polypoidal Choroidal Vasculopathy) ומצבים כרוניים של סרוזית מרכזית (Central Serous Chorioretinopathy). ההחלטה על התאמה לטיפול מתבצעת על ידי רופא עיניים מומחה, לאחר בדיקה מקיפה ואבחון מדויק.

הטיפול מתחיל בעירוי של ורטפורפין לווריד בזרוע. לאחר שהתרופה מגיעה לרקמות המטרה, אור לייזר ממוקד ומתוזמן בקפידה מפעיל אותה באזור המתוכנן. התגובה משפיעה על כלי דם נבחרים בדמית ויכולה להפחית דליפה; המינון והגדרות האור מותאמים למחלה. מטרת PDT היא לאזן את פעילות המחלה ולשמור על הראייה, אך התועלת אינה מובטחת וייתכן צורך בטיפול חוזר. הטיפול בעין בדרך כלל אינו כואב, אולם יכולים להיות אי נוחות או כאב בזמן העירוי, ובמקרים מסוימים עלולה להיגרם פגיעה ברקמות העין.

לפני הטיפול, יבוצעו בדיקות עיניים מקיפות, שעשויות לכלול צילום אנגיוגרפיה עם פלואורסצאין (FA) או אנגיוגרפיה עם אינדוציאנין ירוק (ICG), כדי להדגים את כלי הדם ברשתית ובדמית. ביום הטיפול, יוזלפו טיפות עיניים להרחבת האישונים, מה שעלול לגרום לטשטוש ראייה למשך מספר שעות. מומלץ להגיע עם מלווה, שכן אסור לנהוג לאחר הטיפול עקב טשטוש הראייה. יש ליידע את הצוות על תגובות קודמות לוורטפורפין או לחומרי צילום, פורפיריה, מחלת כבד, כל התרופות ועל היריון או הנקה. מידע זה יכול להשפיע על התאמת הטיפול. הרופא יסביר על מהלך הטיפול, הסיכונים האפשריים וההנחיות לאחר הטיפול.

ורטפורפין גורם לרגישות זמנית של העור והעיניים לאור נראה. יש לפעול לפי ההנחיות הכתובות של הצוות לגבי משך ההגנה הנדרש לתכשיר שתקבלו, ולברר את משך הזמן לפני השחרור. בתקופה זו יש להימנע משמש ישירה ומאור חזק בתוך מבנים, כגון מנורות שיזוף או תאורה חזקה בזמן טיפול רפואי. אם חייבים לצאת, יש לכסות את העור בביגוד מגן ולהשתמש בכובע רחב שוליים ובמשקפי שמש כהים. קרם הגנה לבדו אינו מגן מפני תגובה זו. תאורת חדר רגילה בטוחה, ואין צורך לשהות בחושך מוחלט. תופעות אפשריות כוללות תגובות באזור העירוי, כאבי גב או חזה, תגובות אלרגיות והפרעות ראייה; לעיתים תיתכן ירידה משמעותית בראייה. יש לדווח מיד לצוות על כאב באזור העירוי, קושי בנשימה או תסמינים חריגים, ולפנות לבדיקה דחופה אם הראייה מחמירה.

לאחר הטיפול, ייתכן טשטוש ראייה קל או תחושת סנוור, החולפים בדרך כלל תוך מספר דקות או שעות. חשוב להקפיד על ההנחיות להגנה מפני אור. המעקב לאחר הטיפול כולל בדיקות עיניים תקופתיות, שעשויות לכלול צילומי OCT ובדיקות הדמיה נוספות, כדי להעריך את תגובת המחלה לטיפול. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך בטיפולים חוזרים כדי לשמר את התוצאות או לטפל בהישנות המחלה. יש לפנות לרופא במקרה של החמרה פתאומית בראייה, כאב עז, אדמומיות משמעותית או כל תסמין מדאיג אחר.