שעורה בעין וכלזיון

שעורה בעין (בשם הרפואי הורדאולום) היא דלקת קטנה ומקומית בעפעף, שנגרמת ברוב המקרים על ידי חיידקים. היא מופיעה כגוש אדום, נפוח ורגיש למגע, לרוב בשולי העפעף ליד בסיס הריסים, ולפעמים בצד הפנימי של העפעף. במקרים רבים רואים במרכז הגוש נקודה צהבהבה של מוגלה. לעיתים מרגישים גם תחושת גוף זר בעין, דמעות או רגישות לאור. שעורה יכולה להופיע בכל גיל, והיא שכיחה יותר אצל אנשים עם דלקת כרונית של שולי העפעפיים, אצל מי שנוגע הרבה בעיניים או משפשף אותן, ואצל מי שמרכיב עדשות מגע בלי להקפיד על ניקיון. החדשות הטובות הן ששעורה היא בדרך כלל בעיה חולפת, ורוב השעורות משתפרות ונעלמות מעצמן תוך ימים עד כשבועיים.

כלזיון הוא גוש בעפעף שנוצר כאשר אחת מבלוטות השומן של העפעף (בלוטות מייבומיוס) נסתמת. השומן שאינו מצליח לצאת מצטבר בתוך הבלוטה ויוצר תגובה דלקתית, אבל בניגוד לשעורה, כלזיון בדרך כלל אינו זיהום חיידקי. ההבדל המעשי מורגש בעיקר במגע: שעורה כואבת ורגישה, ואילו כלזיון הוא לרוב גוש עגול וקשה יחסית שכמעט אינו כואב, ונמצא מעט רחוק יותר משולי העפעף. כלזיון נוטה לגדול לאט ולהישאר זמן רב יותר, לפעמים שבועות ואף חודשים. לפעמים שעורה שלא נספגה עד הסוף משאירה אחריה כלזיון. כלזיון גדול עלול ללחוץ על גלגל העין ולגרום לטשטוש ראייה.

זו אחת השאלות הנפוצות ביותר. שעורה אינה נחשבת למחלה מדבקת במובן הרגיל, ואין צורך להימנע ממגע עם אחרים או להישאר בבית מהעבודה או מבית הספר. עם זאת, החיידקים שגורמים לה יכולים לעבור דרך ידיים, מגבות ואיפור, ולכן כדאי לשמור על כמה כללי היגיינה פשוטים: לשטוף ידיים לפני ואחרי נגיעה בעין, לא לשתף מגבות או מטליות פנים, ולא להשתמש באיפור עיניים משותף. כלזיון אינו מדבק, מאחר שהוא נובע מחסימה של בלוטה ולא מזיהום.

הטיפול הביתי המרכזי, גם בשעורה וגם בכלזיון, הוא קומפרסים חמים. משרים מטלית נקייה במים חמימים (לא רותחים), סוחטים ומניחים על העפעף הסגור למשך כ־10 עד 15 דקות, כמה פעמים ביום. החום מרכך את השומן שבבלוטה ועוזר לה להתרוקן, ולאחר מכן אפשר לעסות בעדינות את האזור. חשוב מאוד לא ללחוץ, לא לסחוט ולא לנסות לפוצץ את הגוש, כי הדבר עלול להפיץ את הזיהום לשאר העפעף. בזמן שיש שעורה כדאי להימנע מאיפור עיניים ומעדשות מגע, ולשמור על ניקיון שולי העפעף. ברוב המקרים הטיפול הזה מספיק. בשעורה השיפור מורגש לרוב תוך כמה ימים, ואילו כלזיון עשוי לדרוש סבלנות ולהתמיד בקומפרסים במשך כמה שבועות עד שהגוש קטן.

כאשר הגוש אינו משתפר אחרי כמה שבועות של טיפול ביתי, ממשיך לגדול או מפריע לראייה, כדאי לפנות לרופא עיניים. לפי הצורך, הרופא עשוי להמליץ על משחה או טיפות אנטיביוטיות, ובמקרה של זיהום שמתפשט גם על אנטיביוטיקה בכדורים. בכלזיון נפוח במיוחד אפשר לשקול זריקת סטרואידים לתוך הגוש כדי להקטין את הדלקת. ניתוח להסרת כלזיון הוא בדרך כלל הליך קצר שנעשה בהרדמה מקומית: הרופא פותח את הגוש, לרוב מהצד הפנימי של העפעף, ומנקז את תוכנו. אם גוש חוזר שוב ושוב באותו מקום, הרופא עשוי לשלוח דגימה לבדיקה, כדי לשלול מצב נדיר שבו גידול בעפעף מחקה כלזיון.

רוב השעורות והכלזיונים אינם מסוכנים, אבל יש סימנים שמחייבים בדיקה רפואית מהירה: אדמומיות ונפיחות שמתפשטות לכל העפעף או ללחי, נפיחות שמונעת פתיחה של העין, כאב חזק, חום, כאב בזמן הזזת העין, או ירידה בראייה. סימנים אלה עלולים להעיד על זיהום שהתפשט לרקמות שסביב העין, ובמצב כזה יש לפנות לרופא עיניים או לחדר מיון ללא דיחוי. כדאי לפנות לבדיקה גם כאשר מופיעה נשירת ריסים באזור הגוש, כאשר הגוש אינו חולף אחרי כמה שבועות, או כאשר מדובר בתינוק או בילד קטן עם נפיחות בעפעף.

אצל חלק מהאנשים שעורות וכלזיונים חוזרים שוב ושוב, לעיתים קרובות על רקע דלקת כרונית של שולי העפעף (בלפריטיס), עור שמנוני או רוזציאה. הרגלים פשוטים יכולים לעזור: ניקוי יומיומי עדין של שולי העפעף, קומפרסים חמים קבועים, הסרה יסודית של איפור לפני השינה, החלפה תקופתית של מוצרי איפור עיניים, ושטיפת ידיים לפני הכנסה והוצאה של עדשות מגע. מי שסובל מהופעה חוזרת או מתסמינים של עין יבשה יכול להיעזר בבדיקה אצל רופא עיניים, שיתאים טיפול לבעיה שבבסיס.