ד״ר תום ליבא

להבין את בריאות העיניים

אוטופלואורסנציה של הרשתית

ד״ר תום ליבא

נכתב על ידי

אוטופלואורסנציה מצלמת אותות אור טבעיים של רקמות העין ומסייעת בהערכת שכבת הפיגמנט של הרשתית ומחלות מסוימות שלה.

תמונה להמחשה
חזרה לכל המדריכים למטופלים

הדברים שכדאי לדעת

בקצרה

  • אוטופלואורסנציה מצלמת אותות אור טבעיים מרקמות העין, ללא צורך בהזרקת חומר ניגוד.

  • הבדיקה מסייעת בהערכת שכבת הפיגמנט של הרשתית ובאבחון מחלות רשתית שונות, כולל ניוון מקולרי.

  • ייתכן שתידרש הרחבת אישונים, ולאחר מכן יש להימנע מנהיגה עד שהראייה מתבהרת.

מידע מפורט

מהי אוטופלואורסנציה של הרשתית?

אוטופלואורסנציה של הרשתית (FAF) היא בדיקת הדמיה המנצלת את התכונות הפלואורסצנטיות הטבעיות של חומרים מסוימים ברשתית ובתאים שמתחתיה. החומר העיקרי הנמדד הוא ליפופוסין, פיגמנט המצטבר בתאי אפיתל פיגמנט הרשתית (RPE) כתוצר לוואי של תהליכים מטבוליים. הצטברות או חוסר של ליפופוסין יכולים להעיד על בריאות תאי ה RPE, שהם חיוניים לתפקוד הרשתית.

מטרת הבדיקה

בדיקת FAF מאפשרת לרופא העיניים להעריך את מצב תאי אפיתל פיגמנט הרשתית (RPE) ולזהות שינויים פתולוגיים בהם. היא משמשת לאבחון, מעקב והערכת התקדמות של מגוון מחלות רשתית. הבדיקה מסייעת בזיהוי אזורים של נזק, ניוון או הצטברות חומרים לא תקינים ברשתית, עוד לפני שהם נראים בבדיקות אחרות.

אילו מצבים מאובחנים באמצעות FAF?

צילום אוטופלואורסנציה יעיל במיוחד באבחון ובמעקב אחר מחלות רשתית רבות. הוא משמש לזיהוי ניוון מקולרי תלוי גיל (AMD) בצורתו היבשה, מחלות רשתית תורשתיות כמו רטיניטיס פיגמנטוזה, ומחלות ניווניות אחרות הפוגעות ברשתית. בנוסף, הבדיקה יכולה לזהות נזק לרשתית הנגרם מתרופות מסוימות, מחלות של הכורואיד (שכבת כלי הדם שמתחת לרשתית), והצטברות דרוזן בעצב הראייה.

הכנה לבדיקה

לפני הבדיקה, ייתכן שתידרש הרחבת אישונים באמצעות טיפות עיניים. הרחבת האישונים מאפשרת קבלת תמונות איכותיות ורחבות יותר של הרשתית. חשוב ליידע את הרופא על כל תרופה שאתם נוטלים ועל כל מחלת עיניים או רשתית ידועה. מומלץ להביא לבדיקה תוצאות של בדיקות עיניים קודמות לצורך השוואה ומעקב.

מהלך הבדיקה

הבדיקה מתבצעת בישיבה, כאשר אתם מצמידים את הסנטר והמצח למתקן המצלמה. המצלמה מאירה את העין באור כחול או ירוק באורך גל ספציפי, והחומרים הפלואורסצנטיים ברשתית פולטים אור בחזרה, הנקלט על ידי המצלמה. בניגוד לבדיקות הדמיה אחרות כמו אנגיוגרפיה פלואורסצנטית, אין צורך בהזרקת חומר ניגוד לווריד. הבדיקה אינה כואבת ונמשכת בדרך כלל מספר דקות בודדות.

פענוח התוצאות והמגבלות

התמונות המתקבלות מציגות אזורים בהירים או כהים, המעידים על רמות שונות של ליפופוסין ועל בריאות תאי ה RPE. אזורים בהירים מדי יכולים להצביע על הצטברות ליפופוסין, בעוד אזורים כהים יכולים להעיד על חוסר בתאים או חסימה. התוצאות אינן מהוות אבחנה בפני עצמן, אלא מפורשות על ידי רופא העיניים בשילוב עם ממצאים מבדיקות אחרות כמו OCT ובדיקה קלינית מקיפה. חשוב לזכור כי FAF אינה מזהה את כל מחלות העיניים.

לאחר הבדיקה ומעקב

בדרך כלל, ניתן לחזור לפעילות רגילה מיד לאחר הבדיקה. אם בוצעה הרחבת אישונים, הראייה עלולה להיות מטושטשת ורגישה לאור למשך מספר שעות. במקרה כזה, יש להימנע מנהיגה ולהשתמש במשקפי שמש. רופא העיניים יסביר את משמעות התוצאות ויקבע את תוכנית הטיפול או המעקב המתאימה. יש לפנות לרופא אם מופיעים שינויים פתאומיים בראייה, כאב עז או אדמומיות מתמשכת.

מקורות רפואיים

עוד מידע שיכול לעזור לכם

ד״ר תום ליבא

יצירת קשר

לשאלות, בירורים והתייעצות מקצועית, מוזמנים לפנות אליי בדוא״ל.

tomliba1996@gmail.com