עיוורון צבעים

עיוורון צבעים הוא מצב שבו קשה להבחין בין צבעים מסוימים, או שהם נראים אחרת מאשר לרוב האנשים. השם מטעה מעט: רוב האנשים עם עיוורון צבעים רואים צבעים, אבל מתקשים להבדיל בין גוונים מסוימים, ולכן בשפה הרפואית מדברים לרוב על ליקוי בראיית צבעים. ברשתית יש שלושה סוגים של תאי חישה לצבע, הנקראים מדוכים, וכל סוג מגיב בעיקר לאור אדום, ירוק או כחול. כאשר אחד מהם חסר או פועל באופן שונה, המוח מקבל מידע חלקי על הצבעים. מצב של ראייה ללא צבעים כלל, באפור בלבד, נדיר מאוד ובדרך כלל מלווה גם בירידה בחדות הראייה.

הסוג הנפוץ ביותר הוא עיוורון צבעים אדום ירוק. אנשים עם ליקוי כזה עשויים להתקשות להבחין בין אדום, ירוק, חום וכתום, או לראות חלק מהגוונים האלה עמומים יותר. לרוב הליקוי קל, ורבים מגלים אותו רק במקרה, למשל בבדיקה בבית הספר או כשמישהו מעיר על בחירת צבעים. סוג נדיר יותר הוא ליקוי כחול צהוב, שבו קשה להבדיל בין כחול לירוק ובין צהוב לאדום. סוג הליקוי יכול לרמוז על הסיבה, אבל ההבחנה בין ליקוי מולד לנרכש נעשית בבדיקה מלאה.

ברוב המקרים עיוורון צבעים הוא מולד ועובר בתורשה. הגנים האחראים על המדוכים של האדום והירוק נמצאים על כרומוזום X. לגבר יש כרומוזום X אחד בלבד, ולכן שינוי אחד בגן מספיק כדי שיופיע ליקוי. לאישה יש שני כרומוזומי X, ובדרך כלל העותק התקין מפצה על העותק השונה. זו הסיבה שעיוורון צבעים אדום ירוק שכיח הרבה יותר אצל גברים. בקרב אוכלוסיות ממוצא צפון אירופי, ההערכה היא שהוא מופיע אצל כ־1 מכל 12 גברים ואצל כ־1 מכל 200 נשים, והשכיחות באוכלוסיות אחרות עשויה להיות שונה. הדפוס התורשתי הטיפוסי הוא מאם נשאית לבנה. אב אינו מעביר את הליקוי לבניו, אבל כל בנותיו יהיו נשאיות. ליקוי כחול צהוב עובר בדרך תורשה אחרת, ולכן מופיע בשכיחות דומה בשני המינים.

עיוורון צבעים אדום ירוק אצל נשים אפשרי, אבל נדיר יחסית, משום שנדרש שינוי בשני העותקים של כרומוזום X. בפועל זה קורה בעיקר כאשר האב לוקה בעיוורון צבעים והאם נשאית או לוקה בעצמה. נשים רבות הן נשאיות בלי לדעת זאת, משום שבדרך כלל הן רואות צבעים באופן תקין. אם יש במשפחה גברים עם עיוורון צבעים, ייתכן שהאם או האחיות נושאות את הגן. ייעוץ גנטי יכול לעזור למשפחות שרוצות להבין את הסיכון לילדים.

הבדיקה המוכרת ביותר היא מבחן איזיהרה. בבדיקה מוצגים לוחות שעליהם עיגולים בצבעים שונים, ובתוכם מסתתר מספר או צורה שקל לזהות בראיית צבעים תקינה וקשה יותר לזהות כשיש ליקוי אדום ירוק. הבדיקה מהירה ואינה כואבת, ויש גרסאות עם צורות ושבילים לילדים שעדיין אינם מכירים מספרים. חשוב לדעת שמבחן איזיהרה נועד בעיקר לזהות ליקוי אדום ירוק, ואינו מתאים לאבחון ליקוי כחול צהוב. כדי לקבוע את סוג הליקוי ואת חומרתו משתמשים לפעמים בבדיקות נוספות, כמו מבחני סידור של כפתורי צבע לפי גוון. מבחנים ברשת יכולים לעורר חשד, אבל הצבעים במסכים משתנים ממכשיר למכשיר, ולכן אינם תחליף לבדיקה אצל רופא עיניים.

לעיוורון צבעים מולד אין כיום טיפול שמחזיר ראיית צבעים תקינה. יש משקפיים ועדשות מגע עם פילטרים מיוחדים שעשויים להגביר את הניגודיות בין צבעים מסוימים ולעזור לחלק מהאנשים, אבל הם אינם יוצרים ראיית צבעים רגילה. גם אפליקציות שמזהות צבעים בעזרת מצלמת הטלפון יכולות לסייע ביומיום. רוב האנשים מסתגלים היטב ולומדים להיעזר ברמזים כמו בהירות, מיקום ותוויות. בילדים כדאי לעדכן את הצוות החינוכי, כדי שחומרי לימוד שמבוססים על צבעים לא ייצרו קושי מיותר. בחלק מהמקצועות, למשל בתחומי תעופה ותחבורה, קיימות דרישות של ראיית צבעים, ולכן כדאי לברר מראש מול הגורם המוסמך מה הן.

כדאי לבדוק ילד שמתקשה לזהות צבעים, שמשתמש בצבעים לא צפויים בציור, או שיש במשפחתו עיוורון צבעים. חשוב במיוחד לפנות לבדיקה כאשר מבוגר שראה צבעים היטב מבחין בשינוי חדש, כמו צבעים שנראים דהויים יותר, או הבדל בראיית הצבעים בין עין אחת לשנייה. שינוי כזה אינו תורשתי, והוא עלול לנבוע ממחלה של עצב הראייה או של הרשתית, ממחלות כלליות כמו סוכרת, או מתופעת לוואי של תרופות מסוימות, למשל הידרוקסיכלורוקין. שינוי פתאומי בראיית הצבעים, במיוחד כשהוא מלווה בירידה בראייה או בכאב בתנועות העין, מחייב בדיקה דחופה.