קטרקט: מה זה, תסמינים וטיפול

קטרקט, המכונה גם ירוד, הוא מצב שבו העדשה הטבעית השקופה של העין הופכת עכורה. העדשה ממוקמת מאחורי הקשתית והאישון, ותפקידה לרכז את קרני האור על הרשתית כדי ליצור תמונה ברורה. כאשר העדשה מאבדת את שקיפותה, מעבר האור נפגע, מה שמוביל לירידה בחדות ובאיכות הראייה. קטרקט מתפתח בדרך כלל בשתי העיניים, אך קצב ההתקדמות יכול להיות שונה בין עין אחת לשנייה.

הגורם השכיח ביותר לקטרקט הוא תהליך ההזדקנות הטבעי, כאשר שינויים במבנה העדשה מתרחשים בדרך כלל אצל אנשים מעל גיל 60. עם זאת, קטרקט יכול להתפתח גם מסיבות אחרות, כולל חבלות בעין, מחלות עיניים מסוימות, מחלות כלליות כמו סוכרת, שימוש ממושך בתרופות מסוימות (לדוגמה, סטרואידים), וכן מומים מולדים או תורשתיים. גורמי סיכון נוספים עשויים לכלול חשיפה מוגברת לשמש, עישון והשמנת יתר.

התסמינים של קטרקט מתפתחים לרוב בהדרגה. בשלבים הראשונים, הירידה בראייה עשויה להיות קלה ובלתי מורגשת. ככל שהקטרקט מתקדם, התסמינים הופכים בולטים יותר וכוללים טשטוש או ערפול ראייה, קושי בקריאה, ושיבוש בראיית צבעים, הנראים פחות עזים. רבים חווים גם סנוור מוגבר מאור שמש, תאורה חזקה או אורות מכוניות בלילה, מה שמקשה על נהיגה לילית. לעיתים, אנשים עם קטרקט עשויים לחוות שיפור זמני בראייה מקרוב, תופעה המכונה 'עין שנייה'.

אבחון קטרקט מתבצע באמצעות בדיקת עיניים מקיפה על ידי רופא עיניים. הבדיקה כוללת בחינה מדוקדקת של העדשה באמצעות מנורת סדק, המאפשרת לרופא לראות את מידת העכירות ומיקומה. בנוסף, הרופא יבצע בדיקת חדות ראייה ובדיקת קרקעית העין כדי לשלול גורמים אחרים לירידה בראייה. חשוב לציין כי בדיקת קטרקט אינה דורשת הכנה מיוחדת, אך לעיתים קרובות נעשה שימוש בטיפות להרחבת אישונים, העלולות לגרום לטשטוש ראייה זמני ורגישות לאור.

בשלבים הראשונים של הקטרקט, כאשר התסמינים קלים, ניתן לעיתים לשפר את הראייה באמצעות שינוי מרשם המשקפיים. עם זאת, הטיפול היחיד שיכול להסיר קטרקט ולשפר באופן משמעותי את הראייה הוא ניתוח. אין טיפות עיניים, תרופות או תרגילים שיכולים להעלים קטרקט או למנוע את התפתחותו. ההחלטה על מועד הניתוח מתקבלת באופן אינדיבידואלי, בהתאם למידת ההפרעה לתפקוד היומיומי של המטופל ובהתייעצות עם רופא העיניים.

ניתוח קטרקט הוא הליך כירורגי נפוץ ובטוח יחסית, שבו העדשה הטבעית העכורה מוסרת ומוחלפת בעדשה תוך עינית מלאכותית ושקופה. העדשה המלאכותית מיועדת להישאר בעין לאורך החיים. בדרך כלל אין צורך להחליפה, אך לעיתים נדרשת פעולה נוספת אם נוצרת בעיה כגון תזוזה של העדשה. קיימים סוגים שונים של עדשות תוך עיניות, כולל עדשות חד מוקדיות, רב מוקדיות וטוריות (לתיקון אסטיגמציה). בחירת סוג העדשה מתבצעת בהתאם לצרכים האישיים של המטופל, אורח חייו ומצב עיניו, ונדונה עם הרופא המנתח לפני הניתוח. לפני הניתוח נערכות מדידות של העין כדי לסייע בבחירת העדשה המלאכותית המתאימה. גם לאחר הניתוח ייתכן שיהיה צורך במשקפיים לקריאה או למרחק, בהתאם לעדשה שנבחרה ולמצב העין.

לאחר ניתוח קטרקט, יש צורך במעקב רפואי כדי לוודא החלמה תקינה ולנטר סיבוכים אפשריים. חשוב להקפיד על הנחיות הרופא לגבי שימוש בטיפות עיניים וביקורי ביקורת. חודשים או אף שנים לאחר הניתוח, חלק מהמטופלים חווים טשטוש ראייה הדרגתי הדומה לתסמיני הקטרקט המקוריים. זהו מצב שכיח מאוד הנקרא עכירות של הקופסית האחורית (מצב המוכר לעיתים כ'קטרקט משני'), ולעיתים קרובות ניתן לטפל בו בלייזר YAG במרפאה לאחר בדיקה ודיון ביתרונות ובסיכונים. עם זאת, אם חווים ירידה פתאומית ומשמעותית בראייה, כאב עז בעין, אדמומיות חריפה או הופעה פתאומית של הבזקי אור או 'זבובים' רבים בשדה הראייה, יש לפנות לרופא עיניים בהקדם. תסמינים אלו אינם אופייניים לקטרקט מתקדם ועשויים להעיד על מצבים אחרים הדורשים טיפול מיידי.