ניתוח פטוזיס: תיקון צניחת עפעף

פטוזיס, או צניחת עפעף, הוא מצב שבו העפעף העליון צונח ומכסה חלק משטח הקרנית. הדבר יכול להתרחש בעין אחת או בשתיהן. צניחת העפעף נובעת מהיחלשות או תפקוד לקוי של אחד או יותר מהשרירים האחראים על הרמתו. כתוצאה מכך, העין אינה נפתחת במלואה, מה שמעניק מראה עייף או קטן. פטוזיס עלול לגרום להפרעה בשדה הראייה העליון, ובמקרים מסוימים גם לבעיה אסתטית.

ההחלטה על ניתוח לתיקון פטוזיס מתבססת על מספר גורמים, כולל מידת ההפרעה לראייה, ההשפעה על המראה, גיל המטופל והסיבה הספציפלית לצניחת העפעף. בילדים, חשוב במיוחד להעריך את הסיכון להתפתחות עין עצלה (אמבליופיה) כתוצאה מהפרעה לראייה, שכן מצב זה דורש התייחסות מהירה. מטרת הניתוח היא להרים את העפעף העליון, לשפר את שדה הראייה ולעיתים גם את המראה האסתטי.

לפני הניתוח, נערכות בדיקות מקיפות להערכת בריאות העין וחומרת הפטוזיס. בדיקות אלו כוללות מדידות מדויקות של מיקום העפעף ותפקוד שריריו, וכן ניסיון לאתר את הגורם לצניחה. לעיתים, נדרשות גם בדיקות נוספות כמו בדיקות דם, אק ג או צילום חזה, ובמקרים מסוימים גם בדיקות נוירולוגיות. חשוב ליידע את הרופא המטפל על כל תרופה הנלקחת באופן קבוע, שכן חלקן עשויות לדרוש התאמה. ההנחיות למדללי דם צריכות להיקבע במשותף עם המנתח והרופא שרשם אותן, לפי ההליך והסיכון האישי לקרישיות. אין להפסיק או לשנות אותן באופן עצמאי.

ניתוח לתיקון פטוזיס מתבצע לרוב בהרדמה מקומית, המאפשרת שיתוף פעולה מצד המטופל, אלא אם מדובר בילדים או במקרים אחרים הדורשים הרדמה כללית. סוג הניתוח נבחר בהתאם לחומרת הצניחה ולמצב שרירי העפעפיים. במקרים של צניחה קלה עד בינונית, הניתוח עשוי לכלול היפוך של העפעף וקיצור של השריר האחראי על הרמתו. בצניחה קשה יותר, ייתכן שיהיה צורך בניתוק ותפירה מחדש של השריר לשלד העפעף. במקרים חמורים מאוד, כאשר שרירי העפעף אינם מתפקדים, ניתן לחבר את העפעף לשרירי המצח באמצעות חוט או רצועה, כך שהרמת הגבות תגרום לפתיחת העין.

לניתוח לתיקון פטוזיס יש סיכונים. נפיחות ושטפי דם שכיחים בתחילת ההחלמה, בעוד שסיבוכים חמורים כגון דימום משמעותי או זיהום שכיחים פחות. חלק מהבעיות עלולות להישאר לאורך זמן. סיכונים אלו כוללים דימום מקומי, זיהום, אסימטריה בין העיניים, דמעת יתר או יובש בעיניים. לעיתים, ייתכנו הרמת יתר או חסר של העפעף, מה שעלול לדרוש ניתוח נוסף. חשוב גם להעריך את תפקוד סגירת העין לפני הניתוח, שכן חשיפת הקרנית לאחר הניתוח היא סיבוך אפשרי.

לאחר הניתוח, ייתכנו אי נוחות, נפיחות קלה, שטפי דם או בצקת באזור העיניים, וכן קושי זמני בקריאה או בצפייה בטלוויזיה. תופעות אלו חולפות לרוב תוך כשבועיים, והתוצאה הסופית מתקבלת לאחר מספר חודשים, שכן גובה העפעף והמראה יכולים להשתנות במהלך ההחלמה. המטופלים מקבלים טיפול מקומי במשחה וטיפות עיניים למניעת זיהומים ויובש, ומגיעים להוצאת תפרים (אם אינם נספגים) ולביקורות מעקב. יש להימנע ממאמץ גופני, איפור בעיניים וחשיפה לשמש בשבוע הראשון לאחר הניתוח.

חשוב לפנות לבדיקה רפואית אם מופיעים תסמינים חריגים לאחר הניתוח. אלו כוללים חום מעל 38 מעלות, קוצר נשימה, אודם מקומי משמעותי, נפיחות חריגה בעיניים המלווה בכאבים עזים, קושי משמעותי בסגירת העין או ירידה פתאומית בראייה. תסמינים אלו עשויים להעיד על סיבוך הדורש התערבות רפואית מיידית.