זריקות לעין: הזרקות תוך עיניות

הזרקה תוך עינית היא הליך רפואי שבו תרופה מוחדרת ישירות לחלל הזגוגית, שהוא הג'ל השקוף הממלא את רוב חלל העין. שיטה זו מאפשרת לתרופה להגיע לרשתית ולרקמות הסמוכות בריכוז גבוה ויעיל, תוך מזעור חשיפה סיסטמית לשאר הגוף. הזרקות אלו מהוות טיפול מרכזי במגוון רחב של מחלות עיניים המשפיעות על הראייה.

הזרקות תוך עיניות משמשות לטיפול במצבים רבים, כולל ניוון מקולרי תלוי גיל (AMD) מהסוג הרטוב, בצקת מקולרית על רקע סוכרת (DME), ובצקת מקולרית כתוצאה מחסימות ורידיות ברשתית. הן יעילות גם במקרים של דלקות תוך עיניות מסוימות או צמיחת כלי דם לא תקינים. סוג התרופה הספציפי נבחר בהתאם למחלה המאובחנת ולמאפייניה.

התרופות העיקריות המשמשות בהזרקות תוך עיניות הן תרופות אנטי VEGF (Anti Vascular Endothelial Growth Factor). חומר ה VEGF מעודד צמיחת כלי דם לא תקינים ודליפת נוזלים, ותרופות אלו חוסמות את פעולתו. דוגמאות כוללות Bevacizumab, Ranibizumab ו Aflibercept. במקרים מסוימים, בעיקר בבצקת מקולרית על רקע סוכרת או חסימות ורידיות, ניתן להשתמש בסטרואידים המוזרקים לעין, כגון שתל דקסמטזון בשחרור מושהה. לכל תרופה פרופיל פעולה ותופעות לוואי אפשריות משלה.

ההזרקה מתבצעת בתנאים סטריליים, לרוב בחדר טיפולים ייעודי. תחילה, העין מאולחשת באמצעות טיפות הרדמה מקומיות. לאחר מכן, אזור העין והעפעפיים מחוטא היטב בחומר אנטיספטי כדי למזער את הסיכון לזיהום. מפסק עפעפיים קטן מונח כדי לשמור על העין פתוחה. התרופה מוזרקת בעזרת מחט עדינה מאוד דרך החלק הלבן של העין, בדרך כלל ללא כאב משמעותי. ההליך כולו קצר ונמשך דקות ספורות.

לפני ההזרקה, חשוב למסור לצוות הרפואי מידע מלא על כל מחלות הרקע, תרופות קבועות, אלרגיות ותגובות קודמות לטיפולים. עליכם גם לעדכן את הרופא אם יש לכם זיהום פעיל בעין, כמו שעורה או דלקת לחמית ביום הטיפול, שכן ייתכן שיהיה צורך לדחות את ההזרקה כדי למנוע זיהום פנימי חמור. הסיכונים הכרוכים בהזרקה תוך עינית נדירים אך קיימים. הסיבוך החמור ביותר הוא זיהום תוך עיני, שעלול להוביל לפגיעה קשה בראייה. סיכונים נוספים כוללים דימום קל בלחמית, עלייה בלחץ התוך עיני (במיוחד עם תרופות סטרואידיות), קרע או היפרדות רשתית, ופגיעה בעדשה. הצוות הרפואי יסביר על הסיכונים הספציפיים לתרופה ולמצבכם.

לאחר ההזרקה, ייתכנו תחושות קלות של אי נוחות, צריבה, או תחושת גוף זר בעין, וכן דימום שטחי קטן על פני הלחמית שנספג בדרך כלל תוך מספר ימים. לעיתים ניתן לראות נקודות שחורות קטנות בשדה הראייה, שהן בועיות אוויר זעירות הנעלמות מעצמן. חשוב להימנע משפשוף העין ולהקפיד על היגיינה. הטיפול בהזרקות הוא לרוב חלק מסדרה, ותדירות ההזרקות נקבעת על ידי הרופא המטפל בהתאם לתגובת העין ולבדיקות המעקב. גם לאחר שיפור בראייה, יש להמשיך במעקב קבוע.

יש לפנות לבדיקה רפואית מיידית אם מופיעים אחד או יותר מהתסמינים הבאים לאחר ההזרקה: כאב מתגבר ומשמעותי בעין, אודם ניכר ומתמשך, ירידה פתאומית או משמעותית בראייה, רגישות קיצונית לאור, או הופעת 'מצופים' (floaters) רבים ופתאומיים המלווים בהבזקי אור. תסמינים אלו עלולים להעיד על סיבוך הדורש טיפול דחוף.